איך להפוך ידע לקורס דיגיטלי קצר שמכניס כסף

80% מההכנסות ליוצר ו־20% לפלטפורמה — זה המספר שמסביר למה יותר ויותר אנשי חינוך ויוצרי תוכן מסתכלים מחדש על “קורסים קצרים” כמודל פרנסה. לא מדובר בעוד קורס מצולם של 12 שעות. הכיוון החזק ב־EdTech הוא מיקרו-למידה (Microlearning): יחידות קצרות, ממוקדות, אינטראקטיביות, שמרגישות לילדים כמו משחק — ולמשפחה כמו פתרון.

אם את/ה מורה, מטפל/ת, מדריכ/ה, יוצר/ת תוכן לילדים או הורה עם מומחיות אמיתית, זו אחת הדרכים הכי יעילות להפוך ידע לתוצר דיגיטלי שנמכר שוב ושוב. פלטפורמות כמו TinyTap, עם מוצר בשם Tiny Courses, בנו בדיוק את הגשר הזה: לקחת משחקים לימודיים, לארוז אותם לקורס קצר “מוכן להפעלה”, ולמכור ישירות למשפחות.

בפוסט הזה אני לוקח את ההכרזה המקורית על Tiny Courses ומרחיב אותה לפרקטיקה: איך בונים קורס קצר שמוכר, איך משלבים עקרונות של למידה מותאמת אישית ובינה מלאכותית (גם בלי להיות מתכנתים), ואיך נמנעים מהטעויות שמפיליות קורסים דיגיטליים מתחילים.

למה דווקא קורסים קצרים ומשחקיים עובדים (הרבה) יותר טוב

הסיבה שקורסים קצרים מצליחים היא פשוטה: הקשב של ילדים והזמן של הורים מוגבלים. משפחות מחפשות משהו שאפשר לפתוח עכשיו, להבין תוך דקה, ולראות תוצאה בלי דרמה.

כשקורס בנוי ממשחקים לימודיים (Gamified Learning), הוא מקבל יתרון כפול:

• מוטיבציה פנימית: ילד מתקדם כי הוא רוצה “לנצח”, לא כי “צריך ללמוד”.
• חזרתיות טבעית: משחק גורם לחזור עוד פעם — וזה בדיוק מה שלמידה צריכה.
• מדידה תוך כדי תנועה: אפשר לראות איפה הילד מצליח ואיפה נתקע לפי הביצועים במשחקים.

כאן נכנסת גם הזווית של בינה מלאכותית בחינוך: לא כל פלטפורמה חייבת להציג “כפתור AI”, אבל כשמשחקים מייצרים נתוני שימוש (זמן, טעויות, הצלחות), אפשר לתרגם את זה ללמידה מותאמת אישית: חיזוק נקודות חלשות, התאמת רמה, והמלצה על “מה הבא”.

משפט שאני חוזר עליו עם יוצרים: הקורס לא צריך להיות ארוך — הוא צריך להיות מדויק.

Tiny Courses: מודל שמחזיר שליטה ליוצר

Tiny Courses נבנה סביב רעיון שאנשי חינוך אוהבים (ובצדק): אתם קובעים את החוקים. מה זה אומר בפועל?

1. בוחרים נושא וגיל: אפשר ליצור קורס על כל נושא ולכל גיל — קריאה, מתמטיקה, אנגלית, מיומנויות חברתיות, קשב וריכוז, חשיבה לוגית, ועוד.
2. קובעים מחיר ומוכרים ישירות למשפחות: בלי תלות במנוי של הפלטפורמה עבור המשפחה.
3. חלוקת הכנסות ברורה: לפי הפרסום המקורי, היוצר מקבל 80% מההכנסות.
4. הקמה ללא עלות: יצירת המשחקים, אריזתם לקורס והקמת “חנות” אישית — ללא תשלום.

מבחינת EdTech בישראל זה מתחבר לטרנד חזק של השנים האחרונות: מורים ויוצרים לא רוצים רק “להעלות מערך שיעור” — הם רוצים לבנות נכס דיגיטלי.

למה ה־80/20 הזה משנה

רוב השוק נע בין מודל מנויים (שבו היוצר מקבל פירורים לפי דקות צפייה) לבין פלטפורמות שמבקשות דמי הקמה/שיווק. מודל שנותן 80% ליוצר מאותת על כוונה אמיתית לבנות “כלכלת יוצרים” בתחום החינוך.

זה לא אומר שהכול קל. זה אומר שהמשחק עבר מ”איך אני מעלה תוכן” ל”איך אני מייצר ערך שמשפחה תשלם עליו”.

איך לבנות Tiny Course שמוכר: מתכון פרקטי ל־7 ימים

הטעות הנפוצה ביותר: להתחיל מהתוכן. ההתחלה הנכונה: להתחיל מהתוצאה.

יום 1: מנסחים תוצאה אחת מדידה

במקום “קורס חשבון לכיתה א’”, לכו על:

• “הילד מזהה ומחבר עד 10 בלי ספירה על אצבעות”
• “הילדה קוראת 30 מילות תרגול נפוצות ברצף”
• “שיפור הבנת הוראות דו-שלביות”

תוצאה מדידה עוזרת לשיווק, אבל בעיקר עוזרת לבנות משחקים שלא מתפזרים.

יום 2: בוחרים מבנה קצר של 5–8 משחקים

מיקרו-קורס טוב הוא כמו אימון:

1. חימום (קל)
2. תרגול בסיסי
3. עלייה ברמה
4. תרגול משולב
5. “מבחן” משחקי לסיום

הדגש: רצף שמייצר תחושת התקדמות. משפחות קונות תחושת התקדמות, לא “עוד תוכן”.

יום 3–4: בונים משחקים עם מדרגות קושי

כדי שזה יתנהג כמו למידה מותאמת אישית, תכננו מראש 2–3 רמות לכל מיומנות:

• אותה משימה, אבל עם פחות רמזים
• יותר מסיחים (distractors)
• זמן תגובה קצר יותר

גם בלי “AI”, מדרגות קושי יוצרות תחושה של התאמה.

יום 5: מוסיפים “שכבת הורה” קצרה

הורים אוהבים לדעת מה לעשות. תוסיפו בתוך הקורס (או במסך פתיחה):

• למי זה מתאים
• כמה זמן מומלץ ביום (למשל 7–10 דקות)
• מה עושים אם הילד נתקע

זה מקטין החזרות ומעלה המלצות.

יום 6: אורזים את הכול לסיפור אחד

המשחקים צריכים להרגיש כמו מסע קטן. לדוגמה:

• “משימת חילוץ” שבה כל משחק פותח שלב
• “איסוף מדבקות”/תגים לכל הצלחה

הסיפור לא צריך להיות מתוחכם. הוא צריך להיות עקבי.

יום 7: בודקים עם 5 ילדים אמיתיים

לפני מכירה, עשו פיילוט מהיר:

• 2 ילדים ברמה נמוכה
• 2 “באמצע”
• 1 מתקדם

מדדים פשוטים שתופסים 80% מהבעיות:

• איפה הם נוטשים
• איפה הם טועים שוב ושוב
• האם הם מבינים מה לעשות בלי הסבר שלכם

איפה הבינה המלאכותית נכנסת לתמונה (גם אם הפלטפורמה לא קוראת לזה AI)

ב־2025 הרבה אנשי חינוך בישראל כבר משתמשים ב־AI ליצירת תרגילים, דפי עבודה או טקסטים. אבל בעולם המשחקים הלימודיים, הערך הגדול יותר הוא באופטימיזציה של המסלול:

התאמה לפי ביצועים

כשילד נכשל ב־3 שאלות דומות, המערכת (או היוצר בתכנון מראש) יכולה להציע:

• חזרה לרמה קלה יותר
• משימת חיזוק ממוקדת
• שינוי סוג השאלה (למשל התאמה במקום כתיבה)

זו “למידה מותאמת אישית” במובן הכי פרקטי שלה.

יצירת וריאציות לתרגול בלי שעמום

AI יכול לעזור ליוצרים לייצר סטים של פריטים:

• רשימות מילים לפי תבניות
• תרגילי חשבון לפי רמות
• משפטים קצרים להבנת הנקרא

העיקרון: אותה מיומנות, עטיפה משתנה. זה מעלה התמדה.

משוב קצר וחכם

גם בלי חפירות, משוב טוב משנה הכול:

• “כמעט! נסה לחפש את הצליל בתחילת המילה.”
• “שימו לב: כשמחברים 8+2 מגיעים ל־10.”

משוב כזה מחליף חלק מהתיווך של מבוגר — וזה בדיוק היעד של EdTech איכותי.

איך משווקים קורס קצר למשפחות בלי להישמע כמו פרסומת

אם המטרה היא לידים, השיווק צריך להרגיש כמו עזרה אמיתית. הנה מה שעובד:

1) בונים הצעה ממוקדת בכאב של הורה

דוגמאות למסרים שמוכרים (כי הם ספציפיים):

• “10 דקות ביום לחיזוק קריאה לפני כיתה א’”
• “תרגול אנגלית לילדים שלא מוכנים לדבר”
• “חיזוק סדר פעולות בחשבון בלי דפי עבודה”

2) מייצרים “טעימה” אחת חינמית

לא חייבים לתת חצי קורס. מספיק:

• משחק אחד
• או שלב פתיחה קצר

המטרה: שהילד יבקש עוד.

3) מתכננים עונתיות (דצמבר עובד לטובתכם)

21/12/2025 הוא בדיוק הזמן שבו משפחות מחפשות:

• פעילות ביתית לחופשת חנוכה/חורף
• מסכים “עם ערך” כשבחוץ קר ומחשיך מוקדם
• פתרונות קצרים, לא פרויקטים

קורס קצר משחקי מתאים לזה בול. אפשר אפילו לארוז אותו כ”אתגר 7 ימים”.

שאלות נפוצות שיוצרים שואלים (ועולות כמעט תמיד)

כמה משחקים צריכים להיות בקורס כדי להצדיק מחיר?

5–8 משחקים מספיקים, אם הם מרגישים כמו מסלול התקדמות. מחיר מוצדק נבנה מהתוצאה, לא מהכמות.

האם כדאי להתמקד בגיל או במיומנות?

מיומנות מנצחת. “חשיבה חשבונית עד 10” ברור יותר מ”לכיתה א’”. משפחות מחפשות פתרון, לא תווית.

מה ההבדל בין משחק אחד לקורס שמוכר?

קורס הוא התחייבות לתהליך: התחלה־אמצע־סוף, רמות, ומדד הצלחה שהורה יכול לזהות.

מה לקחת מהמודל הזה לתוך אסטרטגיית EdTech שלכם

Tiny Courses הוא תזכורת לכך שהמרוויחים הגדולים בתחום החינוך הדיגיטלי הם מי שמבינים מוצר: תוצאה קצרה, חוויה כיפית, ומסלול שמרגיש מותאם אישית. בינה מלאכותית יכולה להאיץ יצירה ולעזור בווריאציות, אבל הליבה נשארת פדגוגיה טובה.

אם את/ה יוצר/ת קורסים, מורה שמחפש/ת הכנסה נוספת, או מנהל/ת פדגוגי/ת שרוצה להכניס למידה משחקית לבית הספר — זה כיוון ששווה לבחון. לא כדי “להיות דיגיטליים”, אלא כדי לבנות תהליך שמחזיק ילדים בפנים ומחזיר תוצאות בחוץ.

השאלה שאני משאיר איתה לסוף: איזו מיומנות אחת היית רוצה שילדים ישפרו תוך שבוע — אם היית יכול/ה להפוך אותה למשחק שהם מבקשים לפתוח לבד?